ערר 8001/10

תקציר

ועדת הערר דחתה את הערר על ההחלטה להטיל היטל השבחה על המערערים, שביקשו להקים בנייני מגורים חדשים על מגרשים ריקים בשכונת שיקום. הוועדה קבעה כי הפטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, שעניינו "השבחה בקרקע למגורים המצויה ביישוב", חל רק על הרחבת בנייה קיימת ולא על בנייה חדשה. הפטור נועד להקל על מצוקת הדיור ולשקם שכונות מצוקה, ומטרתו משרתת בצורה הטובה ביותר על ידי הגבלתו למגורים קיימים. לשונו הפשוטה של החוק, ההיסטוריה החקיקתית שלו ופסקי דין קודמים של בתי המשפט תומכים כולם בפרשנות זו. כמו כן, הוועדה הדגישה כי הפטורים בסעיפים 19(ב)(1) ו-19(ג)(1) הם אישיים ומוגבלים למקרה אחד לכל בעלים או קרוביהם, ללא קשר לפיצול קרקעות או החזקה נוספת. במקרה דנן, המערערים כבר ניצלו את הפטור פעם אחת, ולכן אינם זכאים לפטורים נוספים. הוועדה הגיעה למסקנה כי העררים נעדרי שחר, והיטל ההשבחה שהוטל על המערערים היה כדין.