ת"א 66267-05-20

תקציר

התובעת, חברה עסקית הזוכה במכרזים ומתקשרת בחוזים, דורשת תמורה נוספת בסך של כ-60% מהתמורה המאושרת – תוספת של 1,082,807.35 ₪ לעומת 1,833,406 ₪ שכבר אושרו. התובעת מבקשת מבית המשפט להתעלם מהחוזים עליהם חתמו לאחר זכייתם במכרזים ולשכתב הסכם חדש עם הנתבעים על בסיס טענותיהם. עם זאת, בית המשפט מסרב לסטות מהתנאים הברורים והמפורשים של החוזים, מה גם שהתובע הוא גוף עסקי מתוחכם שהיה צריך לדעת טוב יותר. החוזים המדוברים לא היו הסכמים רגילים אלא נבעו מזכייתה של התובעת במכרזים. שינוי תנאי חוזים אלה ישפיע לא רק על התובע והנתבעים אלא גם יפגע בעקרון השוויון בין כל המציעים, לרבות מציעים פוטנציאליים שהחלטותיהם הושפעו מהתנאים המקוריים. דרישותיה של התובעת ביחס לשני מכרזים ספציפיים והחוזים המקבילים להם – 17/125 ו-19/018 – מנותחות בפירוט, והשופטת מגיעה למסקנה כי בחוזים מצוין במפורש כי התובעת אינה זכאית לכל תמורה נוספת. התובעת לא עמדה בדרישות החוזיות לדרישת תשלומים נוספים ולא הגישה הודעות במועד ובכתב, כמתחייב מההסכמים. יתר על כן, הדרישות הן לסכומים משמעותיים, והיענותן תחייב שינוי המכרזים והחוזים שנכרתו, דבר שאינו מתקבל על הדעת. לפיכך, השופט דוחה את התביעה ומורה לתובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 60,000 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית.