רע"א 7097/10

תקציר

במקרה זה דן בית המשפט בבקשה למתן רשות ערעור על תביעת רשלנות לכאורה נגד אגף השיקום. המבקש טען כי הוועדות הרפואיות טעו בהערכת דירוג הנכות שלו בשל רשלנות של גופי הפיקוח. עם זאת, הערעור נדחה בנימוק של תקדימים משפטיים ומגבלות סטטוטוריות המקנות למדינה חסינות מפני תביעות נזיקין הנופלות תחת הוראות חוק הנכים. חוק זה מעניק הטבות ספציפיות למי שנפגע במהלך השירות הצבאי, אך מגביל את אפשרויות התביעה הרטרואקטיבית לשנה אחת בלבד, ומבדיל אותה מתביעות נזיקין כלליות. טענת המבקש כי הוועדות פעלו ברשלנות נתפסה כערעור על קביעות נכות העבר, ולמעשה ביקשו הטבות רטרואקטיביות. למרות טענות המבקש בדבר חוסר מודעות לטעויות הנטענות, הדגיש בית המשפט את כוונת המחוקק לאזן בין הרווחה החברתית לבין האילוצים התקציביים, ואישר כי תקציבים ציבוריים אינם יכולים לתמוך בתשלומים רטרואקטיביים נרחבים. עוד ציין בית המשפט כי כל בקשה לתיקון תביעות בטענות לכוונת זדון הייתה צריכה להתרחש בשלב מוקדם יותר של ההליך. לפיכך נדחה הערעור, תוך דבקות במסגרת החקיקתית שנקבעה ובצורך לשמור על טוהר המידות הפרוצדורלי במסגרת החקיקה החברתית.