תפ"ח 1121/05

תקציר

הנאשם, סב, ביצע שני מעשים מגונים בנכדתו הקטינה בשנת 2004. המערכה הראשונה כללה ליטוף גבה וישבנה ואילו השנייה כללה נגיעה בגופה ובאיבר מינה. הנאשם הודה והורשע במעשה מגונה. בהתחשב בנסיבות המשפחתיות הקשות, לרבות טיפול בבן פצוע ובאב קשיש, כמו גם אופי המעשים, שהיו ברף התחתון של עבירות המין, גזר עליו השופט 18 חודשי מאסר, בניכוי שלושה ימי מעצר ושלוש שנות מאסר על תנאי. השופט לקח בחשבון גם את הפגיעה בקטין, את הצורך בהרתעה ואת הקרע המשפחתי בעקבות האירוע. יתר על כן, השופט הדגיש כי החברה המתורבתת אינה יכולה לסבול מעשי גילוי עריות כאלה, אותם יש למגר באמצעות ענישה יעילה. התובע ביקש עונש מאסר, ואילו הסנגור ביקש עונש מקל, תוך הדגשת הודאתו המיידית של הנאשם ומצוקות המשפחה. השופט ערך איזון בין האינטרס הציבורי, הנסיבות האישיות ודוקטרינת הענישה האישית, ובסופו של דבר גזר עליו עונש מאסר שלא היה חמור מדי. לנאשם יש זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.