ה"פ 1504/09

תקציר

המשיבים, שבבעלותם מספר נכסי נדל"ן, עתרו לבית המשפט להצהיר כי מילאו את כל התחייבויותיהם הכספיות לעירייה בקשר לנכסים אלה וכי לעירייה אין זכות לדרוש מהם תשלומים נוספים. העירייה טענה כי היה על המשיבים להפנות את טענותיהם לוועדות המתאימות או לבתי המשפט לעניינים מנהליים כמפורט בחוקים ספציפיים, וכי לבית המשפט האזרחי אין סמכות מהותית לדון בתיק. השופט הסכים עם העירייה, וציין כי לכל אחד מהאגרות וההיטלים שהוטלו על המשיבים – היטל ביוב, היטל הנחת צנרת, היטלי פיתוח, היטל מדידת נכסים ואגרת תיעול – יש הסדר חקיקתי ספציפי המחייב דרך אחרת של השגה או ערעור. כך למשל, על היטלי ביוב יש לערער בפני ועדה מיוחדת, בעוד שהחלטות על אגרות הנחת צנרת והיטלי פיתוח נמצאות בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. כמו כן, חוק התכנון והבנייה מתווה את הליך ההתנגדות להיטלי השבחה, הכולל הגשת ערר לבית משפט השלום. מאחר שתביעת המשיבים הייתה ניסיון לעקוף הסדרים מיוחדים אלה, היא נדחתה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית. עוד הדגישה השופטת כי טענות המשיבים, גם אם ביקשו סעד הצהרתי, צריכות להישמע בבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא בבית המשפט האזרחי, כדי להימנע מפגיעה בסמכותם של טריבונלים מתמחים. משכך, נדחתה תביעת המשיבים והם חויבו לשלם לעירייה הוצאות בסך 5,000 ₪.