ת"א 16359-10-22

תקציר

בית המשפט קבע כי תביעת התובעים בגין הפרת הסכם מכר מחייב אינה תקפה. השופטת קבעה כי למרות שהצדדים התכוונו להתקשר במכירה והגיעו לשלבים מתקדמים של משא ומתן, הסכם המכר מעולם לא נחתם, ולכן אינו יכול להיחשב כמחייב. על פי דיני החוזים בישראל, חוזה חייב להיחתם בדרך של הצעה וקיבול, ובעוד חילופי טיוטות יכולים להיחשב כסוג של קיבול, הם אינם סופיים. השופט התייחס למספר מקרים בעבר בהם הסכמים לא חתומים נחשבו מחייבים, אך מדובר בנסיבות חריגות, ובמקרים אלה פעולת החתימה הייתה טכנית. במקרה זה, היעדר חתימה מעיד על חוסר סופיות, וכוונת הנתבע שלא לחתום הראתה התנגדות ברורה למכירה. התובעים ביקשו פיצוי כאילו נחתם החוזה, ומאחר שבית המשפט מצא כי אין חוזה מחייב, בקשה זו נדחתה. עם זאת, השופטת ציינה כי התנהלותה של הנתבעת היוותה לכאורה חוסר תום לב, שכן היא לא ביצעה בדיקות מקדימות מספיקות טרם יזמה את המכירה. למרות שהתביעה נדחתה, השופט קבע כי לא ייפסקו הוצאות לנתבע, בהתחשב בנסיבות.