ה"פ 145/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך כספי בין עמותה מבקשת לבין חבריה, המשיבים. העמותה והמשיבים מצויים בהליכים ממושכים לפי חוק הסדרים למגזר החקלאי המשפחתי. האגודה טענה כי המשקם, שניהל את התיק, טעה טעות גלויה בכך שלא הסביר מספיק את פסק השיקום ולא נתן הזדמנות לעמותה להציג את טענותיה וראיותיה. בית המשפט מצא צדק בטיעוניה הראשונים של העמותה, וציין כי המשקם לא הסביר את התחשיבים מאחורי החיובים הכספיים שהוטלו על העמותה, ובכך פגע באפשרות לביקורת שיפוטית. מדובר בטעות גלויה על פני פסק הבוררות כהגדרתו בסעיף 28(א)(3) לחוק ההסדרים. עם זאת, בית המשפט דחה את טענתה השנייה של העמותה, בקובעו כי המשקם אכן נתן לעמותה הזדמנות סבירה להציג את טענותיה, לרבות לאפשר להם להגיש שאלות הבהרה למומחה ולחקור אותו חקירה נגדית. גם טענת העמותה כי היעדר ההזדמנות נבע מהתנהלות המשקם נדחתה, שכן מהראיות עולה כי בא כוח העמותה סיים מרצונו את חקירת המומחה. בית המשפט החליט לקבל את הבקשה, תוך הכרה בטעות הגלויה בפסק הבוררות, והורה להחזיר את העניין למשקם להמשך הסבר ופירוט התחשיבים. בנוסף, חויבו המשיבים במשותף לפצות את המבקש בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.