ת"א 6511-12-19

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעה שהגישה חברת יהלומי פורסט בע"מ נגד יהודה אמינוב ורוחמה אמינוב, ותביעה שכנגד שהגיש יהודה אמינוב נגד פורסט, עו"ד מילי תוטייב וחנן טוטאייב. התביעה העיקרית נדחתה לבקשת פורסט, והותירה את התביעה שכנגד תלויה ועומדת. התביעה שכנגד מבקשת לאכוף הסכם פשרה ומחייבת את המשיבים לחתום על מסמכים הקשורים אליו. יהודה אמינוב, המבקש, ביקש צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חנן טוטאייב, המשיב, בטענה כי יציאתו של טוטאייב מהארץ תסכל את ביצוע פסק הדין. המשיב טען כי הוא תושב חוץ וביקש לבטל את הצו, אך בית המשפט מצא כי לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענה זו. בית המשפט בחן את הבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ ומצא ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה. נקבע כי המבקש מילא לכאורה את חלקו בהסכם הפשרה, ואילו המשיב אישר את תשלום התשלום הראשון, גם אם באיחור. בית המשפט הגיע למסקנה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת השארת הצו על כנו, שכן התנהלות המשיב מצביעה על אי ציות להחלטות בית המשפט ומעלה חשש לביצוע פסק הדין. בנוסף, ציין בית המשפט כי למשיב הייתה שליטה על הפקדת המסמך הדרוש בכספת בית המשפט, והימנעותו מלעשות כן, למרות צווי בית המשפט, חיזקה את חששותיו של המבקש. בצו נקבע כי הפקדת המסמך תביא לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, והפקידה את הסמכות להסיר את הצו בידי המשיב. בית המשפט החליט שלא לשנות את סכום הערבות שנקבעה לצו והורה למשיבה לשלם למבקש הוצאות בסך 9,000 ₪. בקשת המשיב לעיכוב בתשלום ההוצאות נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי זומן כדין לדיון הרלוונטי. לבסוף, נתן בית המשפט רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 60 יום ואישר את צו עיכוב היציאה מהארץ נגד המשיב. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 17.7.2021.