ע"פ 42500-11-13

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע שהרשיע את המערער, קצין משטרה בדימוס, בגרימת חבלה חמורה וגזר עליו שישה חודשי עבודות שירות, עשרה חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 24,000 ₪ לנפגע וקנס בסך 3,000 ₪. המערער, יחד עם קצין נוסף, השתתפו במבצע למעצר שוהים בלתי חוקיים באתר בנייה. בכתב האישום נטען כי המערער תקף את פאדי דראביע (המתלונן) וגרם לו להזדקק לניתוח להסרת אשכו השמאלי. בית משפט קמא קיבל את גרסת המתלונן לאירועים, הנתמכת בראיות אחרות, על פני עדותו של המערער. נמצא כי המערער בעט במתלונן במפשעה וגרם לחבלתו. בית הדין ביסס את החלטתו במידה רבה על עדותו של שותפו של המערער, זיאד הוזייל, שהיה במקור נאשם שותף אך הוסר מכתב האישום ונגזר עליו בנפרד בהליך משמעתי. בית המשפט בחן בקפידה את עדותו של הוזייל ומצא אותה אמינה, והעדיף אותה על פני הכחשת המערער את הטענות. ההגנה טענה כי שגה בית משפט קמא בהסתמכו על עדותו של הוזייל, אך בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ולא מצא הצדקה להתערב בקביעותיה של הערכאה הנמוכה יותר. בית המשפט המחוזי אישר גם הוא את העונש, שלא ראה בו חומרה בלתי מידתית. כתוצאה מכך, הערעור, שערער הן על ההרשעה והן על גזר הדין, נדחה בהחלטה פה אחד.