ע"פ 7139/13

תקציר

בהכרעת הדין החליט בית המשפט לקבל את ערעורו של המערער על חומרת עונשו בגין ביצוע הצתה. בתחילה נגזרו על המערער עונשי מאסר של שנתיים עד ארבע שנים על ידי בית המשפט המחוזי, בעיקר בשל הסיכונים הנשקפים ממעשיו לחיים ולרכוש. על אף שהמערער הצית את חדרו, הממוקם בבניין מגורים עם דיירים נוספים, נטען כי כוונתו לא הייתה לפגוע באחרים אלא לשים קץ לחייו. בית המשפט הכיר בכך שאמנם מצב נפשי זה אינו מצדיק את מעשיו, אך עליו להשפיע על קביעת העונש. ההצתה גרמה לנזק בינוני בלבד לרכוש, שכן האש הוצתה לאחר שווידא שאין בה דיירים, והמערער השתמש בחומרים מינימליים כדי להציתה. למרות עברו הפלילי הקודם ועונש מאסר מותנה תלוי ועומד בגין היזק בזדון, נטען בערעור כי גזר הדין הראשוני חרג מהמקובל בעבירות דומות. בית המשפט סקר מקרים אחרים, תוך שהוא מצביע על שונות בעונשים בגין הצתה בהתאם לכוונה ולנסיבות, והגיע למסקנה כי טווח של שנה עד שלוש שנים מתאים יותר למערער. נוכח קבלת האחריות של המערער, החרטה, חבלות הגוף שנגרמו לו במהלך האירוע ומצבו הנפשי הקשה, הציע בית המשפט להפחית את העונש ל-18 חודשי מאסר. בנוסף, חלק מעונשו המותנה יחפוף לעונש החדש, מה שיוביל ל-21 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט שמר על כל יתר ההיבטים של פסק דינו של בית המשפט קמא.