מ"ת 31182-09-19

תקציר

הכרעת הדין משרטטת את התשתית הראייתית לעבירות הנשק בהן הואשמו שלושה משיבים בתיק. העובדות המפורטות בכתב האישום מפרטות קשירת קשר בה היו מעורבים הישאם מוריחי, תושב ישראל, ותושב הרשות הפלסטינית, המכונה המשיב מס' 2, יחד עם שני משיבים נוספים, אף הם תושבי ישראל, המכונים המשיב מס' 1 והמשיב מס' 3. על פי כתב האישום, הישאם והמשיב מס' 1 נסעו לגדה המערבית ביום האירוע וקשרו קשר עם סוחר נשק בלתי מזוהה מהרשות הפלסטינית לרכישת נשק. המשיב מס' 2, שנכנס לישראל שלא כדין, היה אמור למסור את הנשק לביתו של המשיב מס' 1 בשפרעם. תפקידו של המשיב 3 היה להסיע את המשיב מס' 2 מתחנת הדלק בשפרעם למקום מגוריו של המשיב מס' 1. הבסיס הראייתי לאישומים נגד המשיבים כולל צילומי אבטחה, ראיות DNA, שיחות טלפון והצהרות המשיבים עצמם בחקירות, אשר פעמים רבות השתמשו בזכות השתיקה. על יסוד ראיות אלה שוכנע בית המשפט כי קיים בסיס מספיק להארכת מעצרם של המשיב מס' 1 והמשיב מס' 2 עד תום ההליכים בשל חומרת האישומים ורישומם הפלילי הקודם. עם זאת, השופט מציין אי ודאות מסוימת בתיק נגד המשיב 3, בעיקר את האופי הנסיבתי של הראיות, ומחליט לשקול מחדש את העניין בטרם ייתן החלטה סופית.