עת"מ 41709-05-16

תקציר

העותר מבקש להציע פרויקט על חלקת אדמה לא מוסדרת במזרח ירושלים הנמצאת בהליכי התנחלות. הקרקע רשומה על שם העותר, אך כאשר ניסה לבנות עליה ללא היתר, הוגש נגדו כתב אישום והבנייה נעצרה. כדי להכשיר את העבירה ולהמשיך בפרויקט שלו, הוא צריך להוכיח שיש לו אינטרס בקרקע. עניינה של העותרת מסובך נוכח העובדה שהליכי ההסדר במקרקעין "הוקפאו" בשל אי התאמות ברישומה ותביעות פוטנציאליות מצד צדדים שלישיים. ללשכת התכנון המקומית יש הליך להוכחת בעלות על הקרקע, אבל העותר לא זכאי לכך כי הוא לא יכול להראות שהקרקע נבנתה במשך 25 שנה. העותר טוען כי הוא הבעלים החוקי של הקרקע ויש לאפשר לו לפתח אותה, אך בית המשפט חולק על כך, וסבור כי הנוהל של לשכת התכנון סביר ונועד להגן על זכויותיהם של כל הצדדים המעורבים. השופט מציין כי עניינו של העותר אינו עומד בדרישות ומדגיש את תכליתו המהותית של ההליך, שהיא להבטיח שלא יהיו מחלוקות על בעלות בקרקע. משכך, העתירה נדחית, אך המשיבים יכבדו הצעה קודמת אם העותר יבחר להמשיך בה. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.