סע"ש 20725-08-18

תקציר

בית הדין מצא כי הסכם ההעסקה בין התובע לנתבעת תקף ומשקף את התנהלות הצדדים בפועל, למעט מרכיב "המאמץ המיוחד", שבית הדין ראה בו חלק משכר היסוד של התובע. בית המשפט הורה לצדדים להגיש תחשיבים לשעות נוספות וימי מנוחה בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין. התובע היה זכאי לסך של 3,694.24 ₪ עבור דמי חגים, ו-228.04 ₪ עבור פדיון חופשה, מאחר שהנתבעת לא מימשה את מלוא ימי החופשה של התובע. בית המשפט דחה את טענת התובעת בעניין דמי ההבראה, הוצאות הנסיעה ופיצויי הפיטורים, שכן מהראיות עולה כי הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה בהיבטים אלה. באשר להפרשות לפנסיה, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 125.04 ₪ בגין ההפרשים בהפרשות, ולשלוח לתובעת מכתב שחרור הכספים שנצברו אם טרם עשתה כן. בית הדין דחה גם את טענות התובעת בדבר היעדר הסכם עבודה, תלושי שכר פיקטיביים ופיצוי בגין הלנת שכר, שכן לא מצא ראיות התומכות בטענות אלה. לבסוף, חויב הנתבע לשלם את הסכומים הנזכרים לעיל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בתוך 30 יום. כמו כן התבקשו הצדדים להגיש תחשיבים עבור שעות נוספות וימי מנוחה בתוך 30 יום, או להסתכן בכך שבית המשפט יבצע את החישובים באמצעות אומדן.