ע"ע 173/06

תקציר

הערעור הוא על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות תביעת מורה להפרשי שכר שנבעו משינויים בתפקידה במשך מספר שנים באוניברסיטה. בית הדין מצא כי מסלול ההעסקה של המערערת היה מיוחד, עם חוזים שנתיים וללא ערובה להמשכיות או היקף עבודה קבוע. השינויים בעמדתה יוחסו לגורמים חיצוניים כגון מספרי ההרשמה של הסטודנטים ואילוצים תקציביים, ולא נבעו מאפליה או מחוסר תום לב. אמנם, היה על האוניברסיטה לקיים שימוע בטרם תפחית את עמדת המערער, אך הימנעותה מכך לא פסלה את ההחלטות, מה גם שהמערערת לא ערערה על ההפחתות בעת התרחשותן. אופי העסקתה גרם לכך שהיקף משרתה יכול היה להשתנות, והחידוש השנתי לא הבטיח היקף קבוע. יתר על כן, בית הדין מצא כי ההפחתות נעשו מטעמים סבירים ומהותיים, והמערערת אינה זכאית להפרשי שכר כלשהם. למרות שהאוניברסיטה אשמה בכך שלא קיימה דיונים, הסכים ערכאת הערעור עם קביעת בית המשפט המחוזי כי הנסיבות אינן מצדיקות ביטול שינויי העמדה או פסיקת פיצויים. כל צד יישא בעלויות שלו.