ת"א 44837-12-12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פסקי דין סותרים בנוגע לבעלות על שלוש חלקות אדמה בחורפיש. חלקה 30, שנמצאת בבעלות חלקית של שפיק ר'אנם ורשות הפיתוח, נמצאת במרכז הסכסוך. על בית המשפט לקבוע את תוקפו של הסכם מכר משנת 1958 ואת פסקי הדין הבאים הנוגעים לחלקה זו. ת"א 40003-06-11, בראשות שפיק וחסן, מבקשת לבטל פסק דין שניתן בתיק 567/חורפיש ולתקן את לוח הזכויות של חלקה 30 בהתאם להסכם משנת 1958. בתוך כך, ת"א 44837-12-12, בראשות תאופיק, שואפת לרשום חלק מחלקה 30 על שם כל יורשיו של יוסף אסד גאנם המנוח. פסק הדין בתיק 544/חורפיש, הנוגע לחלקה 30, פסק לטובת שפיק, וקבע כי חלקו ינוהל על ידי אביו והאפוטרופוס החוקי שלו, יוסף. פסק דין זה עולה בקנה אחד עם הסכם המכר משנת 1958 בין יוסף למרעי. עם זאת, תיק 567/חורפיש, שעניינו הסכם פשרה בין מרעי לרשות הפיתוח, סותר את פסק הדין הקודם בכך שהוא מעביר את חלקי אותה חלקה לרשות הפיתוח. בית המשפט מוצא כי יש לתקן את תיק 567/חורפיש שכן מדובר בהעברת זכויות במקרקעין ממרעי, שכבר לא היה הבעלים של הקרקע. פסק הדין מתייחס גם לחלקה 32. על פי הסכם הפשרה, קק"ל צריכה להחזיק 950/3538 חלקים ורשות הפיתוח צריכה להחזיק 2588/3538 חלקים. פסק הדין מורה על תיקון תיק 544+545/חורפיש כך שישקף חלוקה זו. עוד נקבע כי על יורשיו של מרעי לפצות את המדינה בגין העברה בלתי מורשית של זכויות במקרקעין בחלקה 30 כפי שנפסק בתיק 567/חורפיש. טענתו של תאופיק לחלק את זכויות המנוח בחלקה 30 בין כל יורשיו נדחית, שכן בית המשפט קובע כי יוסף התכוון להבטיח את עתידם של בניו, שפיק וחסן, שהיו חירשים ואילמים, באמצעות רכישת הקרקע עבורם. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת ההתיישנות, בהתחשב באופיין המתמשך של הטענות הסותרות. היא פוסקת שכר טרחת עורכי דין לשפיק, חסן והמדינה, שתאופיק נדרש לשאת בו. פסק הדין מעניק זכות ערעור תוך 45 יום ויש לבצעו בהעדר הצדדים.