ת"פ 50916-06-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בעקרונות הענישה שהותוו בתיקון מס' 113 לחוק העונשין, תוך שימת דגש על עקרון ההלימה, השואף ליחס מידתי בין חומרת העבירה, אשמתו של הנאשם והעונש שהוטל. השופט מדגיש את חומרת העבירות שביצע הנאשם, הכוללות החזקת נשק וירי באזור מגורים, איומים, פזיזות ורשלנות, וכן נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה בתוקף. עבירות אלה מהוות סכנה משמעותית לשלום הציבור, לביטחונו ולשלטון החוק. השופט בוחן את הנסיבות הסובבות את ביצוע העבירות הללו ומכיר בחלקו הבלעדי של הנאשם בהן, תוך הדגשת חומרתן הפוטנציאלית של ההשלכות. לאחר ששקל את מדיניות הענישה הרווחת ואת הנסיבות הרלוונטיות, השופט קובע כי טווח הענישה ההולם הוא 28 עד 48 חודשי מאסר. בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות, השופט מכיר בהודאתו של הנאשם באשמה, דבר שחסך מבית המשפט זמן ומשאבים יקרים. השופט מתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהבעת החרטה ובחוסר האמפתיה והקושי לקבל אחריות מלאה. כן נלקחים בחשבון הערכת שירות המבחן, עברו הפלילי של הנאשם וחוסר הכבוד שלו לשלטון החוק. בסופו של דבר, השופט גוזר על הנאשם 32 חודשי מאסר בפועל, עם צעדי ענישה נוספים הכוללים מאסר על תנאי, פסילת רישיון נהיגה והתחייבויות כספיות. עוד ממליצה השופטת לשב"ס לשקול את האפשרות של תכנית טיפולית לנאשם בכלא. פסק הדין מסתיים בכך שהוא מודיע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון בתוך 45 יום ומציין את תאריך פסק הדין כ-19 בפברואר 2017.