עב"ל 12116-03-23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תיק שעניינו ליקוי צוואר לכאורה של תובע והקשר הסיבתי האפשרי שלו לתנאי עבודתו, ובפרט לשימוש במכשירים רוטטים. בתחילה, מומחים רפואיים שמונו על ידי בית הדין, ובהם ד"ר אלון קובו וד"ר אסא לב אל, הגיעו למסקנה כי הליקויים בעמוד השדרה הצווארי של התובעת נבעו ממחלת דיסק ניוונית, המושפעת מאוד מגנטיקה, ואין לה ביטוי קליני. הם לא מצאו קשר סיבתי בין בעיות הצוואר לבין עבודתו של התובע, תוך ציון היעדר ראיות בספרות הרפואית לקשר כזה. למרות שהתובע הציג מקרים בהם הוכר קשר, המומחים דבקו בעמדתם כי תנאי עבודתו אינם מהווים גורם סיכון. בית הדין המחוזי דחה תחילה את טענת התובעת בדבר פגיעה בצוואר, וגיבה את חוות דעת המומחים כי גורמים גנטיים משמעותיים יותר במקרה זה מאשר חשיפה במקום העבודה לכלים רוטטים. עם זאת, בערעור צוין כי הקשר הסיבתי האפשרי בין שימוש במכשירים רוטטים לבין פגיעה בצוואר לא נבדק במלואו. לאור ההבדלים בחוות הדעת ולאור מקרים אחרים התומכים בקשר סיבתי, החליט בית המשפט למנות מומחה רפואי רביעי שיעריך מחדש את הקשר האפשרי, תוך התמקדות בתיאוריית המיקרוטראומה. החלטה זו נועדה ליישב דעות רפואיות סותרות, תוך התחשבות בשאלה האם קיימות אסכולות שונות או התפתחויות עדכניות בידע הרפואי. לפיכך התקבל הערעור, והתיק הועבר לערכאה נמוכה יותר למנות מומחה אורתופדי נוסף כדי להמשיך ולחקור את הקשר הסיבתי ולבחון את השאלות המשפטיות והרפואיות הניואנסיות העולות מהקשר זה.