ע"א 218/96

תקציר

בפסק הדין מחזיקה דיסקונט חברה להשקעות בע"מ (דיסקונט), חברה ציבורית הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בנתח משמעותי בחברת ישקר בע"מ, חברה פרטית, מה שהופך אותה ל"חברה קשורה" ו"חברה קשורה". על פי חוק ניירות ערך, דיסקונט מחויבת לגלות מידע פיננסי אודות ישקר. עם זאת, ישקר, סירבה למסור את הדוחות הכספיים הנדרשים, בטענה שכחברה פרטית היא אינה כפופה לחובות גילוי כאלה וכי גילוי יפגע במעמדה התחרותי. בית המשפט בחן שלוש סוגיות עיקריות: חובות הגילוי של דיסקונט, חובת הדיווח הכספי של יסקר לדיסקונט ומאזן האינטרסים בין הצדדים. בית המשפט אישר כי דיסקונט, על פי חוק, חייבת לדווח על רווחיה והפסדיה של ישקר, תוך צירוף הדוחות הכספיים של ישקר. למרות שחוק ניירות ערך אינו מחייב במפורש חברה פרטית לחשוף את נתוניה הכספיים, בית המשפט פירש כי החוק מטיל אחריות כזו כאשר חברה ציבורית מחזיקה במניות משמעותיות בגוף פרטי. כדי ליישב חובות אלה עם חששותיה של יסקר מפני פגיעה תחרותית, ציין בית המשפט את סמכותה של רשות ניירות ערך להעניק פטור מגילוי אם האינטרס הציבורי אינו גובר על הפגיעה התחרותית. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי חובות הדיווח מבטיחות שקיפות למשקיעים, אך הכיר בכך שניתן יהיה להצדיק פטורים אם ניתן להוכיח פגיעה חמורה בחברות פרטיות. בעקבות זאת הונחה יסקר להיענות לצרכי הגילוי של דיסקונט, אך האפשרות לבקש פטור מרשות ניירות ערך ניתנה כדי לתת מענה לחשש לפגיעה בתחרות. ערעוריה של ישקר, שערערו על פסק דין זה, נדחו, ואישרו את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך הדגשת עקרון הגילוי המלא ואיזון האינטרסים.