רע"א 3203/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. הסכסוך הראשוני החל בשנת 1996 כאשר המשיב הגיש תביעה נגד המבקש על סך 7,092,625 ₪, אשר הובילה לעיקול זמני של מקרקעי המבקש בערבות בנקאית בסך 200,000 ₪. לאחר מספר תפניות פרוצדורליות, הגיע התיק למצב בו ביקש המבקש את חילוט הערבות. רשם בתי המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הערבות הבנקאית היא ערבות ולא בטוחה, וכי מימושה ללא הוכחת נזק אינו חוקי. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו פעמיים, תחילה לבית המשפט המחוזי ולאחר מכן לבית המשפט העליון, בטענה כי יש להתייחס לערבות כבטוחה וכי נזקיהם כבר הוכחו. עם זאת, שני הערעורים נדחו. בית המשפט העליון קבע כי צודקים הערכאות הנמוכות יותר בדרישתן להוכחת נזק, וכי החלטותיהן הפרוצדורליות ראויות בהתחשב בנסיבות. מימוש הערבות הבנקאית הותנה בהחלטת בית המשפט וחייב הליך נפרד לקביעת נזק, אותו יכול היה המבקש ליזום. פסק דין זה, שאישר את ההחלטות הקודמות, הדגיש כי האוטונומיה של הערבות הבנקאית לא נפגעה וכי זכויותיו של המבקש לא בוטלו באופן בלתי הפיך, מה שמשאיר מקום לתביעות נוספות.