ע"א 3154/05

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור באופן חלקי ודוחה את הערעור שכנגד. אשר לחוב בגין עסקת בית 108, פסק הדין מסכים עם ממצאי בית משפט קמא ומסרב להתערב בהם. ממצאיו של בית משפט קמא מבוססים על הראיות והעדויות שהובאו ועל התרשמותם הישירה של העדים. הטענות שהציגו הצדדים בדבר הוצאות השיפוץ, והגשת מסמכים נוספים על ידי המערער לאחר חקירתו הנגדית, אינן עילה מספקת לערכאת הערעור להתערב בממצאיו של בית משפט קמא. מכאן, שקביעתו של בית משפט קמא בעניין חוב עסקת הבית עומדת בעינה. באשר לחוב הטקסטיל, מובהר בפסק הדין כי הצדדים מסכימים כי המערערת חייבת סך של 243,500 דולר. המחלוקת היא לגבי הנושה, כאשר המערערת טוענת שהוא חייב ל-DC, והמשיבים טוענים כי מדובר בחוב אישי המגיע להם. פסק הדין מצדד במערערת, וקובע כי החוב הוא ל-DC ולא למשיבים באופן אישי. טענת המשיבים כי די.סי המחתה להם את הזכות בחוב נדחתה, שכן בית משפט קמא קבע כי מסמך ההמחאה מזויף. מאחר שהמשיבים לא תבעו את החוב בשם DC, והמחאת הזכות אינה תקפה, דוחה ערכאת הערעור את תביעת המשיבים בגין חוב זה. ככלל, הערעור מתקבל באופן חלקי, והערעור שכנגד נדחה. יתר סעיפי האישום שנפסקו נגד המערער עומדים, לרבות הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המערער תוחזר לו.