ע"ע 1238/00

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שהגישה נאילה עבד אל-ר'אני, עובדת במעון אל-אמל בעיריית אום אל-פחם, נגד ההחלטה לשנות את שעות עבודתה. המעון מופעל במשותף על ידי מספר משרדי ממשלה. המערער עובד במרכז למעלה מ-15 שנה עם לוח זמנים של 7:30-15:30. עם זאת, בשל שינויים בלוח ימי הלימודים, החליטה העירייה לשנות את שעות הפעילות שלה ל-10:00 בבוקר ל-18:00 בערב. הסדר חדש זה השפיע באופן משמעותי על חיי משפחתה, שכן יש לה ילדים קטנים והיא נוסעת מכפר קרע. בית הדין האזורי נתן תחילה צו מניעה זמני, תוך השארת שעות העבודה של המערער כפי שהן. אלא שבהמשך הפכה את החלטתה והתירה לעירייה לשנות את שעות העבודה של המערערת. המערערת טענה כי החלטה זו הייתה בלתי סבירה ושיבשה באופן משמעותי את חייה. לאחר ששקלה את זכויות הניהול של המעסיק ואת זכותו של העובד לעבוד, הגיעה המשנה לנשיא אלישבע ברק-אוסוקין למסקנה כי השינוי אינו סביר. פסק הדין מדגיש כי על מעסיק להתחשב בצרכים הסבירים של עובדיו וכי הפררוגטיבות הניהוליות אינן משתרעות על החלטות שרירותיות. השופטת ברק-אוסוקין הציעה פשרה, המאפשרת לעירייה שיקול דעת מסוים בהסדרת שעות העבודה של המערער. עליהם לשקול לוח זמנים היברידי, המשלב את ההסדרים הישנים והחדשים, כדי לאזן בין צרכי המערערת לבין צרכי מקום העבודה. על העירייה לקיים שימוע בתוך 45 יום כדי לקבוע את תנאי העסקתה של המערערת ולתת לה החלטה. הערעור התקבל על תנאי, והעירייה חויבה לשלם למערער שכר טרחת עורך דין בסך 7500 ₪. פסק דין זה נועד לאזן בין הזכויות והאינטרסים של מעסיקים ועובדים בכל הנוגע לשינויים חד צדדיים בתנאי העבודה.