בש"פ 10910/08

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק באם שהטביעה לכאורה את בנה הישן בים בבת ים באוגוסט 2008. הוגש נגדה כתב אישום בגין רצח והיא נעצרה עד תום ההליכים. הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אותה נסוב סביב האפשרות להסדר מעצר חלופי. החלטת הערכאה הנמוכה יותר התבססה על המסוכנות הנשקפת מהמערערת לעצמה, כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן למבוגרים ומחוות הדעת הפסיכיאטריות. נשקלו מצבה הנפשי של המערערת, היעדר טיפול בשיחה תומכת ונכונותו של בעלה לתמוך בה. ערכאת הערעור, תוך הכרה בחומרת העבירה, מדגישה כי מעצר אינו צריך להיות מקדמה לענישה. נאמר, כי אף שמסוכנותה של המערערת לעצמה מצדיקה את מעצרה, על בית המשפט לבחון אפשרות לפתרון חלופי. השופט מציין את ייחודו של התיק ומעודד את הצדדים לזרז את הדיון, ומציע להקדים אותו ליולי 2009. פסק הדין מדגיש את הצורך בבחינה מעמיקה של נסיבות המערערת, לרבות מסוכנותה לעצמה, ומורה לשירות המבחן ולפסיכיאטרים להתכנס מחדש ולתת המלצות נוספות בתוך 21 יום. בית המשפט מציע כי בית המשפט המחוזי ייתן את החלטתו בתוך 30 יום. עד אז יישאר מעצרה של המערערת על כנו, אך שירות בתי הסוהר מתבקש לבחון מחדש את הטיפול בה. הערעור מתקבל באופן חלקי, והתיק מועבר לבית המשפט המחוזי להמשך בחינת אפשרויות מעצר חלופיות.