ת"א 14715-03-20

תקציר

השופט דחה את הבקשה לחייב את התובעים - קבוצת חברות - להפקיד ערבות כספית להוצאות הנתבע במקרה שהתובעים יפסידו בתביעה. ההחלטה התבססה על מספר גורמים. ראשית, השופט ציין כי הבקשה הוגשה באיחור בלתי סביר בהליך המשפטי, והנתבע לא סיפק הסבר מניח את הדעת לעיכוב. השופטת הדגישה כי מטרת הבקשה – להבטיח כיסוי הוצאות הנתבע – משרתת בצורה הטובה ביותר כאשר היא נעשית בתחילת התיק, וההצדקה לבקשה כזו פוחתת ככל שההליכים מתקדמים וההוצאות גדלות. שנית, השופט לא השתכנע מטענות הנתבע בנוגע למצבם הכלכלי של התובעים, ומצא אותן בלתי מספקות וניסה לעכב את ההליכים עוד יותר. השופט שקל גם את זכות הגישה של התובעים לערכאות ואת הצורך בעשיית צדק יעילה ומהירה, במיוחד לאור ההיסטוריה רבת השנים של התיק. לבסוף הצביע השופט על מורכבות התיק ועל סיכוייו להימשך, וקבע כי סיכויי ההצלחה של התובעים אינם קלושים. במקום להטיל את הערבות הכספית, השופט הורה לנתבע העיקרי לשלם לתובעים 10,000 שקל בתוך 30 יום.