עת"מ 60786-06-13

תקציר

עניינו של בית המשפט נסוב סביב מחלוקת תכנונית, ובפרט בנוגע לאישורה של תכנית ספציפית המאפשרת בניית ארבע יחידות דיור על פיסת קרקע מסוימת, והיתרי בנייה שניתנו לאחר מכן לבנייה האמורה. העותרים, שהם בעלי קרקעות שכנים, טענו כי נפלו פגמים בתהליך שהוביל לאישור התכנית ולהוצאת ההיתרים, וביקשו לבטלם. המשיבים, לעומת זאת, היו הגופים המנהליים הרלוונטיים והגורם הפרטי המעורב בפרויקט הבנייה. בית המשפט בחן את טענות העותרים לאי סדרים פרוצדורליים ומצא כי יש מקום מסוים לטענותיהם בדבר שיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי בהגשת העתירה, וכן פגם מהותי בהליך. לגופו של עניין, נמצא כי העותרים ידעו על ההליכים התכנוניים וניתנה להם האפשרות להתנגד אך לא עשו זאת במסגרת הזמן שנקבעה. בנוסף, השיהוי בהגשת העתירה הביא לשינוי נסיבות משמעותי, לרבות אישור התכנית ותחילת הבנייה. עם זאת, בית המשפט שקל גם את חומרת הפגיעה בשלטון החוק הנובעת מהפעולות המינהליות. נמצא כי אמנם נפלו ליקויים מסוימים בתהליך, אך הם אינם מצדיקים את ביטול התכנית או היתרי הבנייה. יש לציין כי בית המשפט קבע כי היתרי הבנייה ניתנו שלא כדין ללא הריסה מוקדמת של מבנים קיימים כנדרש בתכנית. אולם, במקום לבטל את ההיתרים, הורה בית המשפט על השעייתם עד לביצוע ההריסות הנדרשות, בהתחשב בנסיבות העניין ובאינטרס הציבורי. לסיכום, דחה בית המשפט את בקשת העותרים לבטל את התכנית הספציפית ואת היתרי הבנייה, ולא פסק הוצאות למי מהצדדים.