ת"א 10940-09-10

תקציר

התובעת, אשר שכרה מגרש משחקים מהנתבעת, תבעה פיצויים שנבעו מהפרה נטענת של חוזה השכירות על ידי הנתבעת. התובעת טענה כי הנתבעת לא אפשרה אכלוס סימולטני של המקום המושכר ב-400 איש, כנדרש במושכר, דבר שהגביל את יכולתה של התובעת לפעול באופן רווחי. בית המשפט מצא כי הנתבעת מילאה את חובתה בנוגע לפתיחת פתחי מילוט, שכן הפתחים הקיימים הספיקו כדי לעמוד בדרישות הבטיחות, והנאשמת הציעה לפתוח פתחים נוספים. יתר על כן, התובעת לא עשתה מאמצים סבירים לקבל אישור לשיעור תפוסה גבוה יותר ולא ביטחה את עצמה מפני נזקי הצפה כנדרש בחוזה. לפיכך, נדחתה תביעת הנזיקין הן בגין פתחי המילוט והן בגין ההצפות. הוצאות הנתבעת, שנקבעו על סך 117,000 ₪ כולל מע"מ, וחלק משכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט, היו אמורות להיות מוטלות על התובע. החלטה זו התקבלה בהעדר שני הצדדים והיוותה דחייה גורפת של טענות התובעת, שכן בית המשפט לא מצא ראיות לאחריות משפטית מצד הנתבעת.