ת"א 13331-06-24

תקציר

בית המשפט מצא כי תביעתה של חברת הבנייה המבקשת נגד המועצה המקומית המשיבה צודקת בחלקה. המבקש ביקש תשלום עבור עבודות שבוצעו בהקמת מבנה המועצה ומבנה רב תכליתי, אך המועצה ערערה על הסכום החייב. בית המשפט קבע כי המבקשת הציגה טענה לכאורה, עם ראיות מהימנות התומכות בטענתה, ואילו הגנות המועצה לא שללו את תוקפה של התביעה בשלב זה. כמו כן, היו אינדיקציות לקשיים כלכליים של המועצה, אשר יצרו חשש סביר לביצוע פסק הדין. איזון הנוחות וההון העצמי העדיף את המבקש, מה גם שהמועצה השתמשה בבניין שהושלם במשך שנים. עם זאת, בשל מעמדה של המועצה כרשות ציבורית וההשפעה הפוטנציאלית על פעילותה, הורה בית המשפט על עיקול זמני של הכספים המגיעים למועצה ממשרד הפנים, שהוגבל ל-450,000 ₪, והחריג את חשבונות הבנק של המועצה כדי למזער את השיבושים התפעוליים. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, והמועצה חויבה לשאת בהוצאות המבקש בסך 6,000 ₪.