תא"ק 65903-01-18

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבע חתם על הסכם ההלוואה ברצון ובהבנה, וכי ההסכם עצמו לא נחתם תחת לחץ ולא היה למראית עין בלבד. לפיכך, הסכם ההלוואה עומד בעינו, ורואים את התובע כמי שהעביר את הכספים לנתבעת כמפורט בהסכם. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות לכך שהעביר לנתבעת את מלוא הסכום של 400,000 ₪. בית המשפט מצא כי התובע העביר לנתבעת רק 230,000 ₪ ולא יותר. סכום זה כולל 240,000 ₪ שנמשכו מחשבון הבנק של התובעת ועוד 230,000 ₪ בצורת שיקים חתומים על ידי הנתבעת. יתרת הסכום הנתבע לא הוכחה כמועברת, ובית המשפט לא יכול היה לקבוע את הסכום המדויק שהועבר במזומן בשל היעדר עדים ותיעוד. עם זאת, מאחר שהוכח כי הועברו חלק מהכספים, פסק בית המשפט לטובת התובעת והורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 230,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 20.7.2021.