ת"א 11957-04-12

תקציר

בית המשפט מקבל את טענתו של פרידמן בחלקה ודוחה אותה בחלקה. בית המשפט שוכנע כי עסקת הברזל שעמדה בבסיס העסקה הראשונה, שבה התקשר פרידמן בחוזה עם קרמור, הייתה עסקה אמיתית שנכשלה. עם זאת, בית המשפט לא השתכנע כי אילו ידע פרידמן כי שי אינו מעורב בעסקת הברזל, הוא היה נמנע מלהיכנס אליה. לפיכך, בקשתו של פרידמן לבטל את ההסכם עם קרמור נדחית והנתבעים אינם נדרשים להחזיר את כספי ההשקעה הראשונה מעבר ל-15,000 דולר שכבר הוחזרו. בית המשפט מגיע למסקנה שונה לגבי השקעתו של רוזנמן בעסקה הראשונה. ניכר כי מעבר להשקעתו הראשונה של פרידמן, לא נתרמו כספים נוספים לעסקה זו. כמו כן, נקבע כי כספו של רוזנמן לא הושקע בעסקה זו וכי רוזנמן לא עודכן על האתגרים המשמעותיים שעמדו בפני העסקה בעת השקעתו. לפיכך, רשאי רוזנמן לבטל את ההסכם ולדרוש את החזר השקעתו, בסך 155,766 שקל. נאשמים 1 עד 2, שי וגיא, מוחזקים כאחראים במשותף להשבת כספו של רוזנמן. נאשם 3, אחיו של גיא שחשבונו קיבל את כספו של רוזנמן, מוחזק גם הוא כאחראי להשבת הכספים, ביחד ולחוד עם נאשמים 1 ו-2. בית המשפט פוסק לרוזנמן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 15,000 ₪, שישולם ביחד ולחוד על ידי הנתבעים 1 ו-2. באשר להשקעותיו השנייה והשלישית של פרידמן, בית המשפט מקבל את תביעתו של פרידמן במלואה. הכספים מעסקאות אלה לא הושקעו בעסקאות ברזל כלשהן והנתבעים הפרו את ההסכמים עם פרידמן בכך שלא עשו כן. לפיכך, פרידמן זכאי לקבל בחזרה את סכום ההשקעה הכולל בסך 250,000$ מהנתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד. בית המשפט פוסק לפרידמן פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה עקב התנהלות הנתבעים, וכן הוצאות משפט, לרבות שכר טרחת עדים ושכר טרחת עורך דין בסך 130,000 ₪. לפרידמן יש גם תביעה נפרדת נגד הנתבע 3 בנוגע לצ'ק על סך 173,000 ₪ שהוחזר עקב חוסר כספים. בית המשפט מקבל את תביעתו של פרידמן ומורה לנתבע 3 להשיב סכום זה, בצירוף סכום יחסי מהוצאות ההתדיינות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪. סכום זה ישולם ביחד ולחוד עם הסכום שחייבים הנתבעים 1 ו-2, כך שהסכום הכולל שפרידמן יכול לגבות מכל הנתבעים לא יעלה על הסכום שנפסק נגד נתבעים 1 ו-2. התביעה נגד נתבעים 4 ו-5 נדחית. נאשמים אלה, שהיו דירקטורים בקרמור, יישאו בהוצאותיהם. עם זאת, הם התחייבו להחזיר את כספו של פרידמן אם מאמצי הגבייה נגד ג'ורג' וושינגטון יצליחו.