ע"פ 38822-04-11

תקציר

השופטים מצאו כי העונשים שהטיל בית משפט קמא על שישה נאשמים היו בדרך כלל מאוזנים היטב, ולא הייתה להם עילה להתערב בתנאי המאסר. החריג היה עונשו של הנאשם מס' 4, שתקופת מאסרו הופחתה מ-18 חודשים ל-15 חודשים בשל חוסר עקביות בכתב האישום ולאור הסדר טיעון. גם הקנסות שהוטלו על כל הנאשמים הופחתו על ידי השופטים בשל מצבם הכלכלי הקשה של הנאשמים, כדי שלא יוטל עליהם עונש מאסר נוסף, לא מידתי, בשל אי יכולתם לשלם את הקנסות המקוריים. על נאשמים מס' 1 עד 3, בעלי עבר פלילי משמעותי שביצעו עבירות נוספות, נגזרו עונשי מאסר ארוכים יותר מיתר הנאשמים, שמצאו השופטים לנכון ומאוזן, בהתחשב בחומרת העבירות, בהשפעתן על החקלאים שהטרקטורים שלהם נגנבו ועל אוצר המדינה. השופטים הדגישו את המגמה הגוברת של החמרת הענישה על גניבה חקלאית, שהיא סוגיה משמעותית במדינה. עוד צוין בפסק הדין כי מעשיהם של הנאשמים תרמו באופן משמעותי לביצוע העבירות, גם אם לחלקם לא היה עבר פלילי. ככלל, קיבלה ערכאת הערעור את הערעורים בחלקם, ותיקנה את העונשים כאמור.