ת"ע 26104-09-24

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה להפקדת ערובה בהליך צו קיום צוואה **הקדמה:** החלטה זו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כבוד השופטת שירי היימן) עוסקת בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט, במסגרת הליך התנגדות לקיום צוואה. המקרה מעלה סוגיות משפטיות הנוגעות להפעלת סמכות בית המשפט לחייב צדדים זרים בהפקדת ערובה, איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הגנה על הנתבע, והשפעת אמנות בינלאומיות על דיון זה. **העובדות הרלוונטיות:** * **המבקשת:** בתו של המנוח, יורשת על פי צוואתו האחרונה (17.12.2023), אזרחית ארה"ב. * **המשיבה:** בתה של אשת המנוח (אלמנתו), נכנסה בנעלי אמה המנוחה. אזרחית בלרוס ותושבת פולין. * **ההליך:** המבקשת הגישה בקשה לקיום צוואת המנוח. האלמנה (וכעת המשיבה) הגישה התנגדות לבקשה זו, וכן הגישה בקשה לקיום צוואה קודמת של המנוח. המבקשת התנגדה לבקשת האלמנה. * **הבקשה הנדונה:** המבקשת (היורשת על פי הצוואה האחרונה) הגישה בקשה לחייב את המשיבה (היורשת של האלמנה) בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, בסך 50,000 ₪. **טענות הצדדים:** * **המבקשת:** טוענת כי למשיבה אין נכסים בישראל, היא אינה אזרחית או תושבת ישראל, וכי לא ניתן יהיה להיפרע ממנה הוצאות משפט אם ייפסקו לטובת המבקשת. לטענתה, סיכויי הצוואה האחרונה שהגישה מצוינים, בעוד סיכויי ההתנגדות של המשיבה קלושים. * **המשיבה:** טוענת כי הדין צריך לחול באופן שווה, וכי גם על המבקשת, כאזרחית זרה ללא זיקה לישראל, יש להשית חובת הפקדת ערובה. כמו כן, היא טוענת כי התנגדותה בעלת משקל רב, נוכח מצבו הרפואי של המנוח בעת עריכת הצוואה האחרונה (סיעודי, כבד שמיעה, כבד ראייה), מה שמטיל את נטל ההוכחה על המבקשת. **ניתוח משפטי:** 1. **המסגרת הנורמטיבית – סמכות בית המשפט לחייב בהפקדת ערובה:** * הסמכות לחייב צד בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נובעת מ**תקנה 157(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018**, הקובעת כי "בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע". * הפסיקה (כפי שמצוטטת בהרחבה בהחלטה, כולל פסק דין בעניין מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים אברהים) קובעת כי הפעלת סמכות זו מצריכה **איזון** בין **זכות הגישה לערכאות** לבין **הצורך להגן על זכות הנתבע שלא ייצא בחסרון כיס** אם התביעה נגדו תידחה. * **הכללים המנחים** שגובשו בפסיקה כוללים: * **אין לחייב בערובה מחמת עוני בלבד**, שכן הדבר עלול לחסום גישה לערכאות. * **הפעלת הסמכות תיעשה בדרך כלל כאשר התובע מתגורר מחוץ לתחום השיפוט, ואין לו נכסים בישראל** המאפשרים גביית הוצאות. * **עובדת היות התובע תושב חוץ אינה הטעם היחיד**, ויש לשקול **שיקולים רלוונטיים נוספים** ומכלול הנסיבות. * **התקנות החדשות (תשע"ט)**, כמו קודמותיהן, אינן מונות שיקולים באופן ממצה, אך הפסיקה (כפי שמצוין בסעיף 20) מרחיבה את השיקולים לכלול: **סיכויי התביעה ומורכבותה, מצבו הכלכלי של התובע, מועד הגשת הבקשה, שלב ההליך, זהות הצדדים, התנהלותם ותום ליבם**. 2. **השפעת אמנת האג 1954 (סדר דין אזרחי) על החלטה זו:** * סעיף 28(א) לתקנות לביצוע אמנת האג קובע כי תובע או מתערב, שהוא אזרח מדינה חברה באמנה ומקום מושבו בה, **לא יחויב בבטחון או ערובה לתשלום הוצאות משפט "מחמת היותו זר או מחמת שאין לו בישראל מקום מושב או מקום מגורים"**. * **החידוש המשפטי בפסיקה (כפי שמודגש בהחלטה):** אמנם המשיבה היא אזרחית בלרוס ותושבת פולין (מדינות החברות באמנה), אך הפסיקה קובעת באופן עקבי כי **האמנה אינה מעניקה פטור גורף** מהפקדת ערובה. מטרת האמנה היא **לנטרל את השיקול בדבר היות בעל הדין תושב זר כשיקול יחיד או מכריע**. האמנה לא נועדה ליצור מעמד עדיף לתושב חוץ, אלא למנוע הטלת ערובה **רק** מחמת היות התובע תושב חוץ. * **ההשלכה על המקרה:** העובדה שהמשיבה אזרחית ותושבת מדינה החברה באמנה, כשלעצמה, אינה מונעת חיובה בהפקדת ערובה. הדבר מאפשר לבית המשפט לבחון את **יתר השיקולים** הרלוונטיים. 3. **יישום הדין על נסיבות המקרה:** * **סיכויי התביעה ומורכבות ההליך (סעיפים 24-25):** בית המשפט קובע כי טענות ההתנגדות בנוגע למצב הרפואי של המנוח בעת עריכת הצוואה (סיעודי, ליקויי שמיעה וראייה, בעיות זיכרון) **ראויות להתברר** ואין מדובר בהתנגדות מופרכת על פניה. מצורף סיכום בדיקת מומחית בגריאטריה התומך בטענות אלו. בכך, בית המשפט מכיר כי קיים סיכוי סביר להתנגדות, מה שמחליש את הטענה כי יש לחייב בערובה רק בגלל סיכויי התביעה הנמוכים (של המשיבה). * **מצבה הכלכלי של המשיבה (סעיף 26):** זהו לב בקשת המבקשת. המבקשת טוענת כי למשיבה אין נכסים בישראל וכי קשה יהיה לגבות ממנה הוצאות. המשיבה, מצידה, לא הציגה כל נתונים המעידים על איתנות כלכלית, ואף לא תמכה את התנגדותה בתצהיר. * **החלטת בית המשפט (סעיף 27):** למרות שהמבקשת טוענת לסיכויי תביעה מצוינים, בית המשפט אינו מכריע מיידית בבקשת הערובה. במקום זאת, הוא **נותן למשיבה הזדמנות נוספת להציג את מצבה הכלכלי**. זוהי גישה פרגמטית המאפשרת לבית המשפט לבסס את החלטתו על בסיס עובדתי מלא. החלטה זו מעידה על כך שבית המשפט לוקח ברצינות את טענות המבקשת בנוגע לקושי בגביית הוצאות מהמשיבה, אך מבקש לאפשר למשיבה להציג את עמדתה הכלכלית באופן מלא. * **הטענה להדדיות (סעיף 10 ו-13):** המשיבה טענה כי גם על המבקשת, כאזרחית זרה, יש להשית חובת הפקדת ערובה. המבקשת טענה כי קיים הבדל מהותי, שכן היא מבקשת לקיים את הצוואה האחרונה, ולכן אין מקום לחייב אותה בערובה. כמו כן, היא מעלה סוגיה פרוצדורלית לגבי האופן בו הועלתה הדרישה להפקדת ערובה מצד המשיבה. בית המשפט לא נדרש להכריע בשלב זה בטענות ההדדיות, והתמקד בבקשה המקורית. * **השלב הדיוני (סעיף 15-16):** המבקשת העלתה טענה כי יש לדון תחילה בהתנגדות האלמנה, ורק אם תידחה, ניתן יהיה לדון בבקשתה לקיום הצוואה הקודמת. טענה זו נוגעת לסדר הדין אך אינה משפיעה ישירות על סמכות בית המשפט להורות על הפקדת ערובה. 4. **חידושים ודגשים בהחלטה:** * **הדגשת האיזון הדינמי:** בית המשפט מדגיש את הצורך באיזון מתמיד בין זכויות הצדדים, ואינו רואה בתושבות חוץ כקריטריון אוטומטי להפקדת ערובה, אך כן כשיקול מרכזי. * **הפעלת שיקול דעת רחב:** ההחלטה משקפת את שיקול הדעת הרחב של בית המשפט בהפעלת תקנה 157, תוך בחינת מכלול הנסיבות. * **פרוצדורה מתחשבת:** בית המשפט אינו קובע בחיפזון, אלא מעניק למשיבה הזדמנות נוספת להציג את מצבה הכלכלי, על מנת להבטיח החלטה מושכלת ומבוססת. **סיכום:** ההחלטה בנוגע לבקשה להפקדת ערובה משקפת את יישום עקרונות הפסיקה בנוגע להפעלת סמכות זו. בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה, תוך שהוא מודע להוראות אמנת האג אך מכיר בכך שאינן מונעות באופן אוטומטי חיוב בהפקדת ערובה. ההחלטה מתמקדת בשלב זה בבחינת מצבה הכלכלי של המשיבה, כשיקול מרכזי בבקשת המבקשת, ומעניקה למשיבה הזדמנות להציג את מלוא הנתונים הרלוונטיים. בכך, בית המשפט פועל למען הגנה על זכויות הנתבע, תוך שהוא שומר על האפשרות לגישה לערכאות עבור כל הצדדים.