ע"פ 30/04

תקציר

המערער, אביו של קטין, הורשע בתקיפת בנו ובשיבוש הליכי משפט. האירוע התרחש כאשר המערער נקרא לאסוף את בנו מבית הספר לאחר שהילד גורש. משסירב הבן לחזור לביתו, תקף אותו האב, היכה אותו בשקית, הפיל אותו ובעט בראשו ובבטנו בעודו שרוע על הרצפה. התקיפה האלימה גרמה לאובדן הכרתו של הקטין והביאה לאשפוז של יומיים. לאחר מכן נמלט המערער כדי להתחמק מחקירת משטרה ובהמשך הורשע בשיבוש הליכי משפט. בית המשפט המחוזי גזר על המערער תשעה חודשי מאסר, אך המערער ערער על המתקת העונש לעבודות שירות. בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרת מעשיו של המערער כלפי בנו, ששיקפו פרץ אלימות וחוסר עכבות. בית המשפט שקל גם את הרשעתו הקודמת של המערער בעבירות אלימות כלפי קטין. בית המשפט קבע כי עונש המאסר הוא עונש ראוי, ומעביר מסר חשוב של הרתעה והגנה לקטינים חסרי ישע, במיוחד כאשר הפוגע הוא בן משפחה. בנוסף, ציין בית המשפט את חומרת מעשיו של המערער, שכן הנער נותק מביתו וממשפחתו לאחר האירוע. בית המשפט אמנם הכיר באתגרי המעבר התרבותי של המערער כעולה מאתיופיה, אך הדגיש כי האיסורים החברתיים על אלימות, במיוחד כלפי קטינים, הם מוחלטים ובלתי מתפשרים. לפיכך, הערעור נדחה, ועונש המאסר המקורי נשמר.