ע"א 483/16

תקציר

במקרה מורכב זה נעתר בית המשפט באופן חלקי לערעור בעניין מעמדה המשפטי של חביבה יהודאי בדירה שבבעלות חלמיש. למרות שהמערערת, חביבה, לא רכשה זכויות בעלות, בית המשפט הכיר בה כבעלת רישיון בלתי חוזר להתגורר בדירה לכל ימי חייה. החלטה זו התייחסה לאופיים הייחודי וארוך השנים של ההסכמים בין חביבה, בעלה המנוח, לבין חלמיש, והדגישה את פערי הכוחות בין הצדדים. בני הזוג נאלצו לפנות נכס אחר והפקידו סכום נכבד אצל חלמיש כדי להבטיח את מגוריהם בדירה החדשה. לאורך השנים שלטה חלמיש בפיקדון זה, אך ניהולה הכושל ואי מילוי חובות הנאמנות וההגינות שלה השפיעו על החלטת בית המשפט. מעמדה הפגיע של חביבה נשקל, וציין כי היא מסתמכת על הבטחות לדיור ארוך טווח. בית המשפט הדגיש את החשיבות החברתית של הבטחת דיור יציב לאוכלוסיות מוחלשות, ויאפשר לחביבה להישאר כבעלת רישיון לדירה ללא צורך בתשלום נוסף. פסק הדין נתפר לנסיבותיה הספציפיות של חביבה ולא קבע תקדים רחב יותר לזכויות הדיור הציבורי, אם כי הכיר בגישתה המתפתחת של המדינה לדיור. בנוסף, צוין כי הזכויות המוענקות הן אישיות ואינן ניתנות להעברה ליורשים. בית המשפט פסק לחביבה הוצאות ושכר טרחת עורך דין, וההחלטה נתמכה בחוות דעתם המוסכמות של השופטים חיות ומלצר, שהדגישו את ההגינות והצדק הנתפסים כהכרחיים בפסק הדין.