ת"א 13872-08-22

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הבקשות לאישור וביטול פסק בוררות. יש לקבל את הבקשה לאישור פסק הבוררות, שהוגשה על ידי החברה, ואילו את בקשת הביטול, שהוגשה על ידי המשיב, יש לדחות. טענת המשיב כי שגה הבורר בפסק דינו בניגוד להסכם והתעלם ממסמכים שהוגשו, אינה מהווה עילה לביטול פסק הבורר. יתר על כן, הבורר שקל היטב את הטענות והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה סבירה, תוך שהוא מעביר את נטל ההוכחה אל המשיב, שלא הביא ראיות מספיקות. גם החלטת הבורר להטיל על המשיב אחריות אישית הייתה כדין, שכן המשיב ניצל את אישיותה המשפטית של החברה כדי להתחמק מחובותיו האישיות. פסק הבוררות מנומק היטב ומבוסס על הראיות, ואין עילה לבטלו. לפיכך, בית המשפט מאשר את פסק הבוררות ומורה למשיבים לשאת בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך דינו. ניסיונו של המשיב להבדיל בינו לבין החברה בבקשות אינו משכנע, שכן הוא ניסח את ההסכם, כלל את סעיף הבוררות, והיה אחראי אישית לכל ההליך. המסמכים שהגיש המשיב לא הביאו כל ראיה חדשה, והסבריו היו חסרי הרשעה. לפיכך, פסק הבוררות מיום 25.5.2022 עומד בעינו, והמשיבים יישאו בהוצאות המבקש ובשכר טרחת עורך הדין כפי שייקבע על ידי בית המשפט.