ע"ע 120/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מעמדו התעסוקתי של מר אילוז, שחקן העבר של הפועל באר שבע. בית הדין קובע כי העסקתו כשחקן לא הסתיימה עם סיום חוזהו לתקופה קצובה. במקום זאת, הוא המשיך כעוזר מאמן ללא הפסקה משמעותית. לפיכך, יש לראות את העסקתו בשתי התקופות כמקשה אחת, והוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים בגין סיום חוזה המשחק שלו. עם זאת, השופטים חולקים על דעתו של בית משפט קמא כי ללא הודעה מפורשת לא ניתן לראות בפיטורים שהתרחשו. להערכתם, בנסיבות הנתונות הופסקה העסקתו של מר אילוז כשחקן, למרות שנמסר לו כי לא ישובץ עוד בקבוצה מפאת גילו. עם זאת, אבחנה זו אינה מזכה את מר אילוז בפיצויי פיטורים, שכן הוא עבר מיד לתפקיד חדש כעוזר מאמן. כמו כן, בית המשפט מתייחס להשמטה בכתב התביעה של מר אילוז, שלא הזכיר את תקופתו כעוזר מאמן. היא קובעת כי מאחר שסוגיה זו הועלתה בכתב ההגנה ונדונה במהלך המשפט, יש לבחון אותה. המועד הקובע לבחינת סיום יחסי עובד-מעביד נקבע ליום 30.5.97, מועד סיום העסקתו של מר אילוז כעוזר מאמן. פסק הדין מתהפך, והתיק מועבר לבית משפט קמא להמשך בירור נסיבות סיום העסקתו של מר אילוז בשנת 1997, וכן משך העסקתו וקביעת שכרו לצורך חישוב פיצויי פיטורים, במידת הצורך. בית המשפט מדגיש כי לשני הצדדים צריכה להיות הזדמנות להשלים את הצגת הראיות ומציע להקצות מועדים קצרים להגשת סיכומים בנושאים אלה. לבסוף, בית המשפט מציין כי לא ניתן צו להוצאות בערעור ומציע כי בית המשפט המחוזי ישקול את הוצאות הליך זה בבואו לפסוק אותן בפסק דינו הסופי. ההחלטה מועברת לבאי כוח הצדדים באמצעות הדואר.