ת"א 901/91

תקציר

התובע, שנפגע במהלך שירותו הצבאי בשנת 1964 והוכר כנכה, טען לרשלנות רפואית כלפי הנתבעים בשנת 1986 שהביאה להחמרה במצבו. הנתבעים ביקשו להידחות, תוך שימוש בסעיפים 6(א) ו-7ב לחוק הנזיקין האזרחיים, הפוטרים את המדינה מאחריות לפגיעות שנגרמו במהלך השירות הצבאי. התובע טען כי אחריות המדינה לרשלנות נשמרה מכוח סעיף 3 לחוק אחריות המדינה וכי הטיפול הרפואי הרשלני ניתק את הקשר הסיבתי בין הפגיעה הראשונית לבין החמרתה. עם זאת, בית המשפט מצא כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין הפגיעה לבין החמרתה, וכי רשלנותם הנטענת של הנתבעים לא ניתקה את הקשר הסיבתי המשפטי. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת הנתבעים, בקובעו כי הם פטורים מאחריות שכן המקרה נופל בגדרו של חוק הפיצויים. משכך, נדחתה תביעתו של התובע, והוא חויב בהוצאות משפט הנתבעים.