סע"ש 38917-09-18

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעת התובע נגד המדינה על הסף, כלומר מלכתחילה, מחמת התיישנות. התובע החל לעבוד במשרד הרווחה בשנת 1996, הועסק על ידי קבלני כוח אדם, ולא התקבל לעבודה כעובד מדינה, דבר שהיה מזכה אותו בפנסיה תקציבית. עילת התביעה של התובע קמה באותה עת, כאשר לא שובץ למסלול הפנסיה התקציבית, והפכה לחסומה בחוק לאחר שבע שנים. טענות התובע כי עילת התביעה קמה מאוחר יותר, בשנת 2009 או 2018, נדחו על ידי בית המשפט, כמו גם טענותיו האחרות בדבר חסמים, שיהוי וחוסר תום לב בבקשת המדינה לסילוק על הסף. בית המשפט קבע כי גם אם התובע היה מועסק כעובד מדינה בשנת 1996, מה שלא היה, אין בכך בהכרח כדי לזכות אותו בפנסיה תקציבית. זאת ועוד, טענותיו של התובע בדבר זכותו לקיום בכבוד בזקנה לא היו רלוונטיות להכרעה בשאלת תקופת ההתיישנות. התביעה נדחתה על הסף, והתובע חויב לשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ₪.