ע"פ 517/06

תקציר

הערעור עוסק בבועז מנור, שערער על החלטת בית המשפט המחוזי שהורה על מעצרו בגין ביזיון בית המשפט בשל הימנעותו ממסירת יהלומים בשווי של 9 מיליון דולר. יהלומים אלה היו קשורים לאכיפת פסק דין זר מקנדה בו הייתה מעורבת קבוצת החברות PORTUS, כאשר KPMG שימשה כמשיבה וככונסת נכסים מטעם בית המשפט. למרות טענתו של מנור כי היהלומים אינם מחזיקים עוד, וטען כי הם נמסרו ליצחק טויב שלכאורה החזיר אותם, בית המשפט המחוזי הטיל עליו את האחריות והורה על מאסר אם לא יופקו היהלומים. מנור ערער וטען לחוסר אפשרות לקיים את הצו, שכן הנכסים לכאורה אינם בשליטתו. בית המשפט לא מצא ודאות עובדתית מספקת כדי להצדיק צעדי אכיפה כה קיצוניים, וציין פעולות משפטיות מתמשכות לאיתור היהלומים שבהם היו מעורבים הן מנור והן טויב. בית המשפט החליט לבטל את החלטת המעצר, והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת, תוך הדגשה כי יש להפעיל אמצעי אכיפה, כמו מאסר, רק אם יש ראיות חד משמעיות שמנור יכול לעמוד בהן. פסק הדין מדגיש את החשיבות של קיום צווי בית המשפט תוך הקפדה על פעולות אכיפה המכבדות את חירות הפרט ואת ההליך ההוגן, וקובע כי מאסר לא צריך להיות עונשי אלא אמצעי לאכוף ציות רק כאשר הדבר אפשרי ומוצדק.