ת"א 58134-04-19

תקציר

התובעים רכשו דירה מהנתבעת וגילו ליקויים בנכס. הם תבעו את הנתבע לפיצויים, בנימוק של ליקויי בנייה כגון גימור לקוי, ותבעו 103,408 ש"ח תיקונים, עלויות השגחה ומע"מ. הנתבע טען מנגד כי התיקונים הנדרשים היו נמוכים בהרבה, נאמדו ב-10,145 ש"ח לא כולל מע"מ. בית המשפט מינה מומחה שמצא ליקויים שונים בסך כולל של 20,780 ש"ח, ושריטות נוספות על הריצוף שיעלה 34,500 ש"ח לתקן. דו"ח המומחה ציין גם ליקויים נוספים הקשורים לבידוד אקוסטי וחלונות זכוכית בטיחותיים. בית המשפט קבע את מועד מסירת הדירה לתובעים ליום 29.12.2016, על סמך עדותם המהימנה של התובעים. בית המשפט מצא את הנתבע אחראי לשריטות באריחי הרצפה, כפי שהיו נוכחים בעת מסירת הדירה, ופסק 34,500 ש"ח עבור תיקונם, לצד 7,500 ש"ח עבור דיור חלופי במהלך התיקונים, ו-3,600 ש"ח נוספים עבור החלפת דלת הכניסה בשל היעדר בידוד אקוסטי. לתובעים לא נפסק כל פיצוי בגין החלונות שכן הנתבעת לא סיפקה את האישור הנדרש לזכוכית בטיחות. בית המשפט קבע כי הנתבעת מיצתה את זכותה לתקן את הפגמים בעצמה, שכן לא עשתה כן תוך זמן סביר, ופסק לתובעים פיצוי כספי במקום. הסכום הכולל שנפסק עבור תיקון ליקויים, כולל מע"מ ועלויות פיקוח, היה 86,600 ש"ח. השופטת גם פסקה לתובעים 10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ו-7,500 ש"ח בגין פינוי ודיור חלופי במהלך תיקונים, מה שמביא את סך הפיצוי ל-104,100 ש"ח. בנוסף, חויב הנתבע לשלם לתובעים את שכר טרחת עורך הדין, שכר טרחת המומחה ואת מלוא מחיר רכישת הדירה, בתוספת ריבית. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 3.11.2022, והתשלומים היו אמורים להתבצע תוך 30 יום.