ע"פ 4847/12

תקציר

פסק הדין דן בקבילותה ובמשקלה של הודעת נאשם בפני מודיע. בית המשפט קובע כי שימוש במודיעים הוא טקטיקת חקירה לגיטימית ואינו פוגע בזכויותיו של החשוד, כל עוד ההודעה נמסרת באופן חופשי ומרצון. כדי להיות קביל, על בית המשפט להשתכנע כי זכותו של החשוד להליך הוגן לא נפגעה. בנוסף, על ההודאה לעבור "מבחן חיצוני" ולהיתמך בראיות מאששות כדי להבטיח שלא מדובר בהודאת שווא. במקרה זה מסכימים השופטים כי לא נפגעה זכותו של הנאשם לשתוק ולהיוועץ בעורך דין. טענות הנאשם בדבר קבילות הודאתו נדחות, והשופטים קובעים כי יש לתת להודאה משקל מלא שכן קיימות ראיות רבות התומכות בה. מסקנת השופטים היא כי ההבדלים בדברי הנאשם אינם תומכים בטענתו כי התרברב או ניסה להגזים במעורבותו בעבירות. עוד קובע בית המשפט כי קיימות ראיות מחזקות מספיקות, המכונות "דבר נוסף", כדי לאמת את הודאת הנאשם, לרבות החזקת אמצעי לחימה רבים, החזרת מטען חבלה ופריטים נוספים שנתפסו. השופטים מסכימים עם החלטת בית משפט קמא להרשיע את המערער באישום השני ולדחות את הערעור. כמו כן הם מסכימים כי אין לשקול מחדש את העונש שהוטל על המערער, מה גם שהמערער עצמו ביקש עונש מופחת רק אם ערעורו על הכרעת הדין יתקבל. פסק דינו של השופט א' שוהם מאושר אפוא.