ת"א 8302/06

תקציר

השופטת, אורית אפעל גבאי, קבעה כי התובעים, שהיו הורים לתאומים שזה עתה נולדו ונפטרו זמן קצר לאחר לידתם, לא הוכיחו כי הנתבעים – קופת החולים והרופא שהוקצה על ידי התובעת – אחראים לרשלנות רפואית. ההורים טענו כי הרופא התרשל בכך שלא טיפל בכולסטזיס ההריונית שלהם בזמן, מה שגרם ללידה מוקדמת ולסיבוכים קשים שהובילו למותם של התינוקות. עם זאת, השופט גבאי מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שמתן מוקדם יותר של התרופה אורסוליט יכול היה למנוע את הלידה המוקדמת. עוד הדגישה השופטת כי את קביעת סבירות התנהגות הנאשמים יש לבחון על פי אמות מידה של רופא סביר בעת האירועים, ולא על פי תועלת בדיעבד. השופטת דחתה גם את הטענה כי להימנעותו של הרופא מרישום הסימפטומים של התובעת במהלך ביקור ביום 16.8.99 הייתה השפעה כלשהי על התוצאה, שכן התובעים לא הוכיחו קשר סיבתי בין מחדל זה לבין התוצאה הטרגית. בנוסף, התייחסה השופטת לגורמים אפשריים נוספים ללידה המוקדמת, לרבות אופי הריונות התאומים, תהליך זיהומי שחוותה התובעת ואי ספיקת צוואר הרחם, וסיכמה כי הנתבעים אמנם לא הוכיחו כי גורמים אלה בנפרד גרמו ללידה המוקדמת, אך שילובם יכול היה להיות. עם זאת, השופטת ביססה את דחיית התביעה בעיקר על היעדר הוכחה מספקת לקשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין הנזק שנגרם. לבסוף קבע השופט כי יש לדחות גם את התביעה נגד הנתבע 3, רופא עור אליו הופנתה התובעת. השופט גבאי הדגיש כי תפקידו של רופא מייעץ הוא לתת חוות דעת בנושא ספציפי המופנה אליו וכי אין זה מתפקידו להתערב בשיקול דעתו של הרופא המטפל. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. בפסק הדין, שניתן ב-11 במאי 2011, הודגש כי על המזכירות לשלוח העתקים מפסק הדין לייצוג המשפטי של שני הצדדים.