ת"א 18254/07

תקציר

התובעת, הטוענת כי כתבה שיר, תובעת את הנתבעים, בית דפוס, בגין הפרת זכויות יוצרים לאחר שגילו כי הדפיסו את שירה על הזמנות לחתונה ללא רשותה. הנתבעים טוענים כי מדובר בתאוות בצע וכי התובע אינו המחבר בפועל, שכן שירים דומים הודפסו לפני שנת 2003. עם זאת, בית המשפט פוסק לטובת התובעת, ומגיע למסקנה כי היא אכן מחברת היצירה. הגורם המכריע הוא הימנעותם של הנתבעים מלהביא ראיות לכך שהזמנות קודמות היו אותנטיות, בעוד התובעת הציגה טיעון לכאורה למחברה. באשר לפיצויים, השופט קובע כי התובע זכאי לפיצוי סטטוטורי בגין כל אחד משנים עשר הצווים המפרים. הסכום משתנה בהתאם לשאלה אם ההפרה התרחשה לפני או אחרי שנשלח מכתב התראה לנתבעים. בגין שלוש ההפרות לאחר ההתראה, השופט פוסק פיצוי סטטוטורי מקסימלי של 20,000 ₪ לכל הפרה. בגין תשע ההפרות הקודמות נקבע הסכום על 3,000 שקל לכל הפרה, בהתחשב באי ידיעת הנתבעים על זכויות היוצרים ובנסיבות מקלות נוספות. השופט מתייחס גם לזכותו המוסרית של התובע על השיר. שינויים שנעשו בשיר בחלק מההזמנות אינם נחשבים להפרה, וגם לא להשמטת שמו של התובע, שכן לא נהוג לתת קרדיט למחבר יצירות כאלה על הזמנות לחתונה. סך הפיצויים, כולל הוצאות משפט, מסתכם ב-87,000 ₪, נמוך משמעותית מתביעת התובע בסך 1,130,000 ₪. הנתבעים נדרשים לשלם סכום זה ביחד ולחוד.