תפ"ח 67108-07-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בטענת הנאשם לאחריות מופחתת עקב התעללות קשה ומתמשכת מצד המנוח, גרושתו, בשתי בנותיהם, סיון ומור, ובאמו הקשישה. השופטת בוחנת לעומק את הראיות שהוצגו ומוצאת כי בניגוד לטענות הנתבעת, התנהגותה של המנוחה כלפי הנערות לא היוותה התעללות על פי החוק. מערכת היחסים בין המנוחה לבנות הייתה מורכבת, בעלת אלמנטים חיוביים ושליליים כאחד, ואירועי ההתעללות לכאורה היו בודדים ולא גרמו לנאשם מצוקה נפשית קשה. יתרה מכך, השופט מדגיש כי התנהגותו של הנאשם לאחר הרצח, לרבות ניסיונותיו להסתירה ולהונות את בנותיו, סותרת את טענתו למצוקה נפשית. בנוסף, השופט בוחן את טענת הנאשם בדבר "נסיבות מיוחדות" כהצדקה לאישום מופחת לפי סעיף 301א לחוק העונשין. ההגנה טענה כי ההתעללות שחוו הבנות והאם, יחד עם גילו ונורמותו של הנאשם, היוו נסיבות מיוחדות המפחיתות מחומרת אשמתו. עם זאת, השופט, בהסכמת התביעה, מגיע למסקנה כי הנסיבות שהוצגו אינן חריגות או רלוונטיות למעשה עצמו ולכן אינן נופלות בגדר החוק. לפיכך, השופט מציע להרשיע את הנאשם בכל סעיפי האישום נגדו, לרבות רצח, ומציע לדחות את טענת האחריות המופחתת, שכן התביעה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק כי הקריטריונים להפחתת אחריות אינם מתקיימים. השופטים דנים גם בנטל ההוכחה בנסיבות מיוחדות ומסכימים כי הנאשם לא עמד בסטנדרט הנדרש. הכרעת הדין מדגישה את היעדר הקשר הסיבתי בין ההתעללות הנטענת לבין הרצח, ומצביעה על כך שמעשיו של הנאשם נבעו בעיקר מכעסו רב השנים ותרעומת כלפי המנוח שנבעו מסכסוך רכושי.