ע"א 25349-06-20

תקציר

פסק הדין דן במעמד הדייר המוגן לפי חוק הגנת הדייר בישראל. המקרה שלפנינו עוסק בדירה שבה הדיירת המוגנת המקורית הייתה שרה, שנפטרה בשנת 1982, והעבירה את ההגנה לבתה יונה. עם פטירתו של יונה בשנת 2016, הפך בעלה שמחה לדייר מוגן. השאלה הייתה האם גם נכדה של שרה, ארז כהן, זכאי להיות דייר מוגן, מה גם שהוא התגורר בדירה למעלה מחצי שנה לפני מותה של שרה ולא היה לו בית מגורים אחר. בית המשפט מגיע למסקנה כי ארז כהן הוא אכן דייר מוגן כדייר נגזר, לפי סעיפים 20 ו-27(1) לחוק הגנת הדייר. החלטה זו מבוססת על מילוי דרישות החוק והקביעות הקודמות בתיק, המחייבות כעת. כמו כן, החוק אינו מגביל את מספר הדיירים המוגנים בו זמנית, ומאחר שארז כהן המשיך להתגורר בדירה ולא היה לו מקום מגורים אחר לאחר מותו של יונה, הוא זוכה למעמד של דייר מוגן ללא תלות בדיירים אחרים. השופטים, השופט יונה אטדגי, השופטת יהודית שבח והשופטת שלומית יעקובוביץ, מסכימים עם מסקנה זו, ומדגישים כי זכויותיהם של דיירים מוגנים נגזרות מהדייר המקורי, שרה, ואינן תלויות זו בזו. בנוסף, פסק הדין מבהיר כי זכותו של שמחה להתגורר בדירה אינה מעידה על זכויות בלעדיות, ומאפשרת לדיירים מוגנים אחרים להתגורר בה, ובפרט בני משפחה. לבסוף, בית המשפט מורה למשיבים לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לסיוע המשפטי, שייצג את ארז כהן, וקובע כי הערבות שהופקדה על ידי המשיבים תועבר לסיוע המשפטי.