ע"פ 4492/02
פסק-דין עליון
תקציר
השופט בתיק אלימות במשפחה ניסה לתווך בהסדר טיעון בין התביעה לנאשם. בכך נחשף השופט לכמות גדולה של ראיות, לרבות עברו הפלילי הקודם של הנאשם, פרטי המקרה ונסיבות האירוע. הדבר עורר חשש למשוא פנים, שכן התיק נשען על מהימנות עדותו של הנאשם לעומת עדותם של עדי התביעה, שהיו אשתו ובנו של המערער. יוזמתו ומעורבותו של השופט בהליך הגישור, יחד עם חשיפה לכמות משמעותית של ראיות שעלולות להיות מוטות, יצרו חשש ממשי מפני משוא פנים. חשש זה הוחרף בעקבות דברי השופט שעלולים להתפרש כהבעת דעה על אשמתו ומהימנותו של הנאשם. בעוד שמאמצים שיפוטיים לגישור בהסדרי טיעון מקובלים בדרך כלל, במקרה זה, הצטברותם של גורמים אלה גרמה לכך שהשופט היה צריך לפסול את עצמו מלדון בתיק הפלילי העיקרי. העתירה לאפשר לתיק להישמע בפני שופט אחר היא אפוא ראויה.
ע"פ 4492/02 סרגיי שטייק נ' מדינת ישראל, עליון (12.8.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.