רע"פ 7072/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על עונש מופחת בתיק של ריבוי עבירות פליליות. המבקש, בעל עבר קודם של עבירות אלימות, הורשע בשני סעיפים של איומים, נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. לאחר משפט, בו הוצגו ראיות לאשמתו של המבקש, הסכימו התביעה והמבקש על עונש של שישה חודשי מאסר, עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. עם זאת, בית המשפט הטיל עונש מחמיר יותר של עשרה חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי, פסילת רישיון ארוכה יותר וקנס. עונש מחמיר זה אושר על ידי בית המשפט המחוזי, מה שהוביל את המבקש לערער לערכאה גבוהה יותר. תמצית טענת המבקש למתן רשות ערעור היא כי ההסכם שהושג עם התביעה מהווה הסדר טיעון, והחריגה מהסכם זה אינה מוצדקת. בנוסף, טוען המבקש כי העונש המוסכם הוא מידתי ביחס לעבירות שבוצעו, בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה. עם זאת, תשובת המדינה מדגישה את חומרת העבירות של המבקש ואת הצורך בעונש מרתיע, במיוחד לאור עברו של המבקש. היא גם תוהה אם יש לראות בהסכם הסדר טיעון, ומדגישה כי היו לתביעה סיבות מוצדקות לשקול מחדש את עמדתה הראשונית. השופט פסק נגד המבקש, תוך הדגשת אופיין הנתעב של העבירות, בעיקר בשל עברו של המבקש, והצורך בעונש גלוי ומרתיע. השופט גם פקפק בשאלה האם יש לראות בהסכם הסדר טיעון, וציין כי התביעה כבר השקיעה מאמצים רבים במשפט. כמו כן, צוין כי המבקש לא נמנע לחלוטין מפעילות פלילית, וכי השיהוי בהליכים מיוחס במידה רבה להגנה. בסופו של דבר, הבקשה למתן רשות ערעור נדחתה, והמבקש חויב להתחיל לרצות את העונש שהוטל עליו בעבר.