בש"פ 881/21

תקציר

המדינה ביקשה להאריך את מעצרם של שני משיבים שהואשמו ברצח בכוונה תחילה, נשיאה והובלה של נשק שלא כדין ושיבוש הליכי משפט לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי. נטען כי המשיבים הגיעו למסעדה רכובה על אופנוע, שם ירה המשיב מס' 1 למוות בקורבן לפני שנמלט מהמקום יחד עם המשיב מס' 2. המדינה ביקשה הארכה של 90 יום, בטענה כי נשקפת מהמשיבים סכנה ממשית לציבור, יש להם עבר פלילי מכביד והם עלולים לשבש את הליכי המשפט או להימלט. בא כוח המשיבים התנגד להארכת המעצר וטען כי יש לנהל את המשפט באופן שונה בשלב זה וכי יש לשקול חלופות מעצר. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשת המדינה, תוך איזון בין זכותם של המשיבים לחירות לבין שלום הציבור ותקינות ההליך הפלילי. חומרת העבירות, מסוכנותם של המשיבים לחברה והתקדמותו המשביעת רצון של המשפט גברו על טענות המשיבים. הואיל והבקשות להארכת מעצר היו תכופות ומדובר בבקשה שמינית, הדגיש בית המשפט כי בעניינם של המשיבים לא הוצגו נסיבות חריגות המצדיקות חריגה מנורמת המעצר של נאשמים ברצח בכוונה תחילה. המעצר הוארך ב-90 יום או עד למתן פסק הדין בתיק העיקרי, לפי המוקדם מביניהם.