בש"פ 1286/21

תקציר

בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביקש המערער גישה לחומרי חקירה שונים הקשורים לכתב האישום שהוגש נגדו בגין רצח בנסיבות מחמירות וחבלה בנסיבות מחמירות. כתב האישום מפרט עבירה מחרידה בה חנק המערער את בת זוגו ולאחר מכן פצע את אמו, מעשים שתועדו בסרטון שהפיץ לאחר מכן. סנגורו של המערער ביקש מספר חומרים, לרבות העתק של סרטון זה, גישה מלאה לתכני הטלפון שנתפסו, הודעות משטרה לא מעודכנות ודוחות מדיוני מעצר. עם זאת, בית המשפט אישר את ההחלטה המקורית לדחות רבות מהבקשות הללו. היא אפשרה להגנה לצפות בסרטון, אך נמנעה מלספק עותק, בנימוק של חשש לפרטיות משפחת המנוח והדלפות אפשריות. כמה שורות מושחרות בהודעות הוזמנו להיחשף, אך בסך הכל, בקשות לחומרים לא ערוכים נדחו ברובן. במקרה של תוכן דיגיטלי, כגון מטלפונים, בית המשפט תמך בגישת התביעה של בדיקה סלקטיבית המבוססת על שאילתות חיפוש ממוקדות ולא על מסירת נתונים מלאה, תוך שמירה על שיקולי פרטיות ורלוונטיות. באשר לדו"חות ולחומרים מדיוני מעצר, בית המשפט לא מצא ערך מוסף להגנה בגישה אליהם, וקבע כי הם מהווים סיכומי חקירה סטנדרטיים שאינם מקדמים במישרין את תיק ההגנה. בסופו של דבר, הדגיש בית המשפט את הצורך לאזן בין שקיפות חקירתית לבין הזכות לפרטיות ותקינות ההליך המשפטי, והביא לדחיית הערעור, ובכך אישר את המענקים החלקיים הקודמים ואת מניעת הגישה לחומרים לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.