ת"א 1860/09

תקציר

המבקשת ביקשה לתקן את תביעתה בדבר נזקים שנגרמו לגידולי החציר שלה כתוצאה ממעשה הצתה שיוחס לנתבע הראשון, שפעל לכאורה מטעם הנתבע השני. המקרקעין בהם אירעה ההצתה היו נושא לסכסוכים משפטיים ממושכים בין המבקש לבין הנתבע השני, שכללו הליכים משפטיים שונים. המבקשת הסתמכה על החלטה שהתירה לה לעבד את הקרקע עד אוגוסט 2006, וטענה כי הייתה לה זכות להחזיק בקרקע בעת ההצתה. הנתבעים התנגדו לתיקון בטענה כי המבקש לא עמד בתנאים המפורטים בהחלטה ולכן אין לו זכות חזקה במקרקעין. בית המשפט, בהפעילו את שיקול דעתו, התיר למבקשת לתקן את טענתה ביחס לטענת האחריות החלופית, אך דחה את הבקשה לכלול טענת ויתור המיוחסת לנתבעים. המבקש חויב לשלם לכל אחד מהנאשמים אגרה סמלית בגין התיקון. ההחלטה התקבלה בשלב קדם משפט, וקדם משפט נוסף נקבע לפברואר 2011.