בג"צ 959/16

תקציר

בפסק דין זה משרטט בית המשפט את נסיבותיו של תיק גירושין מורכב של בני זוג ישראלים, כאשר הבעל עזב את הארץ לפני למעלה מעשור והותיר מאחור את אשתו וילדיו. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב הורה לבעל לתת גט לאשתו, אך הוא סירב, מה שהוביל לשורה של הליכים משפטיים. עיגון האישה, או אי יכולתה לעזוב את הארץ, נמשך בשל אי עמידתו של הבעל. לאחר מכן מדובר בהוריו של הבעל, שהגיעו לביקור בישראל ונצטוו על ידי בית הדין האזורי להישאר בארץ כערובה להליכי הגירושין. ההורים ערערו על החלטה זו, מה שהוביל לסדרת דיונים בבית הדין הרבני הגדול ובבית המשפט העליון. פסק הדין דוחה את עתירת ההורים להסרת צו עיכוב היציאה, בנימוק של יעילות פרוצדורלית וסיכון להחלטות סותרות. יצוין כי דרכוניהם של ההורים הוחרמו, והם ביקשו להסדיר את מעמדם בישראל עד לקבלת דרכוניהם. פסק הדין מדגיש את מורכבותו החריגה של התיק ומכיר בהליכים התלויים ועומדים בפני נשיאת בית המשפט העליון בעניין מאסרו של העותר. בית המשפט מחליט כי אין צורך בתיקון מקיף של העתירה ומורה על מחיקת העתירה, תוך מתן אפשרות לשמר את טענות העותרים להמשך ההליכים. ההחלטה מתקבלת ללא הוצאות, והעותרים שומרים לעצמם את האפשרות להגיש עתירה חדשה לאחר מיצוי ההליכים הסטטוטוריים.