בר"ע 34359-09-14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט האזורי תל אביב-יפו. הבקשה הוגשה על ידי עובדת, המכונה פאר, שפוטרה מעבודתה בעירייה ותבעה פיצוי כספי בגין פיטורים שלא כדין. בית הדין האזורי פסק תחילה לטובתה של פאר, ופסק לה סכום על בסיס חישוב השכר שהייתה מקבלת אילו פרשה מרצונה. עם זאת, פאר סברה שהיא זכאית לסכום גבוה יותר וביקשה לתקן את פסק הדין. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, מה שגרם לפאר להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה. בית הדין לעבודה, המורכב משופט ושני נציגי ציבור, קיבל את בקשת רשות הערעור של פאר וביטל את החלטת בית הדין האזורי מיום 30.7.2014. בית המשפט מצא כי החלטת בית הדין האזורי בבקשת התיקון הייתה צריכה להתקבל על ידי אותו הרכב שנתן את פסק הדין המקורי. מאחר שההחלטה ניתנה על ידי ראש ההרכב בלבד, היא התקבלה ללא סמכות. בית המשפט הדגיש כי מדובר בחוסר סמכות יסודי, כלומר ההחלטה אינה יכולה לעמוד. כתוצאה מכך, הוחזר העניין לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש בבקשת התיקון על ידי ההרכב שנתן את פסק הדין המקורי. בית המשפט לא פסק הוצאות והדגיש כי החלטתו התקבלה בהיעדר שני הצדדים.